שמישהו ידביק לי פלסטר על הפה!!!
השבוע ישבתי במפגש של בעלי עסקים. סביב השולחן ישבו כל מיני אנשים שעוסקים בכל מיני מקצועות, החל מהקמת אתרי אינטרנט, דרך קונדיטוריה, ועד מכירת שמני מרפא. היו גם אינסטלטור, צלמת לנשות עסקים, מקדם סרטוני יוטיוב ואדריכלית. ועוד מלא מלא. נושא המפגש היה מעניין ומרתק אבל לא זה מה שרציתי לספר..
הגעתי עייפה מאוד. היה לי יום ארוך, גדוש אירועים ועבודה, והתעוררתי באותו בוקר מוקדם ממש בשביל לכתוב בספר שלי. (כבר שמעתם שכתבתם שני פרקים בספר שלי?? אני מתרגשת ממש!) האנרגיות שלי היו נמוכות ממש. הייתי סמרטוט. חשבתי שתוך 10 דקות בערך אני חוזרת הביתה וזוחלת למיטה.
מפה לשם, באיזשהו שלב כל אחד היה צריך להציג את עצמו. לספר קצת על העסק, על הפעילות העסקית ועל כל מיני מדיות דיגיטליות שהוא צורך ומשווק בהן. בשלב מסוים הסבב הפך לסוג של זריקת רעיונות אחד לשני, מעין סיעור מוחות קטן, ואז זה פשוט קרה! התפוצצתי!!
לא הייתה לי שליטה על זה! המוח שלי התפוצץ רעיונות. מיליונים של רעיונות! כל אחד שדיבר או כל אחד שהעלה סוגיה, היה לי רעיון בשבילו, או מחשבה שתקדם את העסק שלו, או מלא נקודות לפוסטים של תוכן שהוא יכול לכתוב. מלא!! ברור שהתאפקתי ממש לא להגיד לכולם הכול. לא רציתי להפריע לדיון של כולם, ואפילו הרגשתי לא נעים שהמוח שלי ככה. גם לא רציתי שיחשבו שאני משתלטת על הדיון או משהו כזה. נשבעת לכם, שהיה שלב שרק חלמתי שמישהו ישים לי פלסטר על הפה! ובואו, אני באמת לא דברנית גדולה במפגשים כאלו. אני בדר"כ מתביישת ונבוכה, בעיקר עם אנשים זרים. נשבעת לכם. אבל אתמול פשוט לא קלטתי מה נסגר עם המוח שלי!!
רק מאוחר בלילה אח"כ, כשישבתי עם עצמי בשקט בבית, עם כוס קפה (חגיגות שקטות לציון כתיבת הפרקים שלי) הבנתי הכל. אני חייבת לספר לכם!
המוח שלי כנראה חושב בחשיבה של סופר, או מספר סיפורים. הוא פשוט "קולט ורואה סיפורים". אני מכירה אנשים חדשים, ואני "מרגישה" את הסיפור שלהם כמעט מיד. זה קורה לי כל הזמן עם חברים, עם אנשים זרים, ואתמול זה קרה לי (ולא פעם ראשונה) עם בעלי עסקים. העסק שלהם, זה שהם עובדים בו, או מקדמים אותו או משווקים או לא משנה מה הם עושים בו, בשבילי הוא פשוט סיפור. ואת הסיפור הזה יש מיליון דרכים לספר. מלא פוסטים שאפשר לכתוב עליו. מלא אפשרויות לקדם אותו, בצורה של סיפור. כי גם בעסק, בדיוק כמו בספר טוב, יש גיבורים, ויש עלילה, ויש מטרה של הגיבור ועוד כל מיני מאפיינים דומים, ואיזה מדהים זה שהבנתי את זה! המוח שלי רואה סיפורים. זה מטורף!!
שייקספיר אמר פעם ש"כל העולם במה". אז יש לי הרבה כבוד לשייקספיר באמת, אבל מתברר שאצלי "כל העולם סיפורים", וגם את הסיפורים העסקיים , יש דרך מוצלחת ממש לספר. כנראה שלא רק לסופרים יש סיפור לספר…